התאומה הלא זהה: טיול חורף עצמאי בפינלנד

רבים מתבלבלים בין איסלנד לבין פינלנד (ובעיקר לפלנד). אולי זה נובע מהשם הדומה, אבל במציאות מדובר על מדינות שונות מאוד. יש כמובן נקודות דמיון; גם איסלנד וגם פינלנד הן ה"אאוטסיידריות" של משפחת הנורדיות - הן לא סקנדינביות. שתיהן קרות, שתיהן ליברליות, שתיהן רגועות ושלוות והן חולקות כמה מאפיינים תרבותיים דומים. אבל לתיירים מדובר בשני יעדים שיש בניהם מעט מאוד מהמשותף; הנופים אחרים, אופי הטיול אחר ואפילו מזג האוויר פחות דומה ממה שחושבים... בחורף 2026 יצאתי לכבוש את המדינה הנורדית האחרונה שבה עוד לא ביקרתי (כרגיל עם נקודת מבט איסלנדית) - בטיול עצמאי קצת פחות שגרתי, ברכב... סיכמתי את הטיול להצעה מלאה ומפורטת למסלול עצמאי של שבועיים בפינלנד, כולל לפלנד.

פינלנד היא "מדינת החורף" האולטימטיבית. כל הקלישאות והסימבולים התרבותיים המזוהים לנו עם חורף קסום וקפוא מגיעים בעיקר משם: מיערות מושלגים ועד אגמים קפואים, ממזחלות ואיילים ועד אנשי שלג עם אף מגזר, ממלכת השלג ועד Frozen. אפילו על סנטה קלאוס וחג המולד הפינים לקחו בעלות. ופינלנד היא אכן כזאת - ממלכה קסומה של קרח ושלג, כשהדובדבן שעל הקצפת היא כמובן לפלנד - אבל לא רק. וזה מתבטא לא רק בנופים, אלא גם בתרבות, באנשים, במבנים, באורות הצבעוניים המקשטים את הרחובות והבתים... כל המדינה כאילו בנויה סביב מוטיב פתיתי השלג.

כמדינה שמזוהה כל כך עם חורף ושלג, אולי לא תופתעו לשמוע שתשתיות החורף שלה, כולל התיירותית - מפותחת מאוד. אם כמה פתיתית לבנים בירושלים עשויים לשתק את העיר כולה ולמשוך חצי מדינה לביקור - בפינלנד השלג הוא הססטוס קוו. כל מה שקשור בשלג והתעסקות בשלג מושרש לחלוטין בהתנהלות היום יומית, בהתנהגות ובתרבות. למשל - אם במדינה "רגילה" יש כבישים, מדרכות ושבילי אופניים, בפינלנד תמצאו מערכת דרכים שכוללת כבישים, דרכי Cross country ski, ודרכים לאופנועי שלג (שמשמשים לא רק כאטרקציה אלא כדרך התניידות של המקומיים). וזה כולל גם תמרורים נלווים, תחזוקה ופיקוח נלווים ואפילו רמזורים בצמתים בהם כביש רגיל נפגש עם דרך לאופנע שלג. סקי זה משהו שעושים פעם בשנה אלא פעילות סוף שבוע מקובלת שכל ילד בן 10 יודע לעשות. אם תצפו בפרקים של "המומינים" או תקראו את הספרים המאוירים של הסופרת הפינית טובה ינסון - תוכלו ממש לראות כיצד המקומות, הדמויות ואפילו הבגדים הושאלו מהנופים הפינים. ברמה שהשמנטפים למשל - נראים בדיוק כמו העצים המחטיים המושלגים והלבנים ביערות פינלנד, השמלה הסגולה של הגרוק מזכירה שכמיות שפינים לובשים במציאות גם ב-2026, ואפילו הפרצופים של הדמויות מזכירות פיניים אמיתיים - בעיקר האף. לא פלא שהמומינים הוא מותג כל כך חזק בפינלנד, שניתן למצוא בכל חנות מזכרות ושהפיניים מאוד גאים בו - הוא מאוד מייצג אותם.

אחרי אינספור ביקורים באיסלנד, מספר ביקורים בשבדיה, מסע מרהיב בנורבגיה, רוד-טריפ באיי פארו, טיול מרגש בגרינלנד וגיחה לדנמרק - החלטתי שהגיע הזמן לכבוש את הנורדית האחרונה. למרות היותה של פינלנד יעד שכל כך מזוהה עם החורף, הייתה לי התלבטות גדולה לגבי עונת הטיול. שמעתי שפינלנד מקסימה גם בקיץ, ותמונות השלכת בסתיו היו מאוד מפתות מבחינתי. אבל לבסוף החלטתי שבביקור הראשון הכי נכון ללכת על מה שמרגיש הכי טבעי - ובפינלנד זה החורף. וכמובן ששמה של לפלנד כיעד חורף הולך לפניה. ללפלנד מושכת את רוב המטיילים בחורף, ולמרות שמדובר בחבל ארץ שמשתרע גם בצפון נורבגיה, שבדיה ואפילו רוסיה - איכשהו לפלנד הפינית הצליחה למתג את עצמה כ"לפלנד האמיתית". אז מהרגע שנפלה ההחלטה לנסוע בחורף, היה לי ברור שלפלנד תהיה עיקר הטיול, אבל בשל האופן והסגנון שבו אני רגיל ואוהב לטייל בדרך כלל - היה לי ברור שהטיול לא יהיה רק בלפלנד. משם התגלגלתי לתכנון מסלול מסוג קצת פחות שגרתי לפינלנד בחורף - גם באורך שלו, גם בפוקוס שלו וגם בבחירה לעשות אותו ברכב. ידעתי שמלבד לפלנד חשוב לי לבקר באזור הלסינקי, ולעשות טעימה קצרה גם ממה שנמצא בין לבין. לא חיפשתי אטרקציות ופעילויות, חיפשתי יותר נוף ואווירה, מסלולי הליכה קצרים בטבע ולנהות מהשקט והמרחבים. זה לא סוג טיול שמתאים לכל אחד אבל הוא בהחלט מה שהתאים לי. זה כמובן גם לא טיול מקיף בפינלנד, שהיא מדינה גדולה למדי, אבל זאת טעימה קצת יותר נרחבת, אני חושב, ממה שהמטייל הממוצע יעשה.

סיכמתי את הטיול (שעבד כמעט באופן מושלם לפי התוכנית), למדריך למטייל העצמאי בפינלנד ולפירוט וסיפור דרך שמי שרוצה יכול לעשות לו העתק הדבק של ממש, או להשתמש בו כבסיס עם התאמות. המסלול מתייחס למסלול חורף, אם כי הוא יכול לשמש גם כטיול קיץ.

מדריך למטייל העצמאי בפינלנד

מידע כללי על פינלנד:

קידומת טלפון - 358+

חשמל - שקע C ו-F, מתח 230 וולט. אין צורך במתאם (זהה לישראל, עם שני פינים).

נהיגה - צד ימין של הכביש (זהה לישראל).

ויזה - נכון להיום לא צריך ויזה כדי לטייל בפינלנד. עם זאת חשוב לזכור שפינלנד חברה באיחוד האירופי שצפוי החל מסוף 2026 לדרוש אישור כניסה מכוון (ETIAS) לכל מדינות האיחוד. ברגע שההליך יכנס לפועל - המידע ומילוי הטופס יופיע באתר הזה.

כסף - המטבע הרשמי של פינלנד הוא יורו (Euro). השימוש באשראי נפוץ ומקובל מאוד, וכמעט אין צורך בכסף מזומן. המחירים בפינלנד לא זולים, אבל נמוכים יותר מרוב המדינות הנורדיות (בעיקר איסלנד).

מאורגן או עצמאי?

כאדם שמאוד אוהב לטייל לבד ובאופן עצמאי ודיי נרתע מטיולים מארגנים, מעולם לא שקלתי לקחת טיול מאורגן מלבד לפני הטיסה לפינלנד. נושא מזג האוויר, הנהיגה והביגוד גרמו לי לשקול היטב האם זה נכון לטייל עצמאית (ועוד לבד). במציאות, מתברר שטיול עצמאי בפינלנד הוא קל ופשוט ביותר, גם בחורף, ובהחלט משהו שיכול לרוב המטיילים. קודם כל, קיימת האופציה הפשוטה ביותר - להגיע באופן עצמאי ל"בסיס" אחד - בין אם עיר או עיירה ספציפית (כמו רובניימי, לוי, אינארי ועוד) או ריזורט כלשהו (ויש רבים בלפלנד) - ומשם לקחת סיורים מאורגנים יומיים לאטרקציות או טיולים - עם הסעות מהמלון, ללא צורך להשתמש ברכב או בתחבורה ציבורית. זה מאוד פשוט ואפשר לתפור ככה טיול מוצלח שלם בלי בעיה, בלי לדאוג להתניידות. אפשר לקרוא לזה טיול חצי-עצמאי. אבל גם טיול עצמאי לגמרי כפי שבסופו של דבר בחרתי לעשות התברר כפשוט, והסתבר שהדאגה הייתה לחינם - ובסעיפים האחרים תוכלו לקרוא על הנושאים שמטרידים כל מי ששוקל טיול עצמאי בחורף.

עם זאת - טיול עצמאי לא מתאים לכל אחד. מי שלא רגיל לקור ושלג, ובעיקר לא לנהיגה בתנאי שלג וקרח - טיול עצמאי עשוי להיות מאתגר לו. מעבר לכך - לחלק גדול מהמטיילים הטיול באופן עצמאי יהיה מיותר ולא נחוץ; כלומר - ההתעסקות עם נהיגה, תכנון והרכבה של אטרקציות עשויה להיות עבודה לחינם, כשבטיול מאורגן אפשר לקבל את הכול מסודר ובקלות. היתרונות של טיול מאורגן ברורים - הכל מוכן ומסודר לכם, גם מבחינה בטיחותית. במקום כמו פינלנד בחורף - זה יתרון ברור אפילו יותר מיעדים אחרים, ולכן זה לא לחינם שרבים בוחרים לנסוע ללפלנד בקבוצה מאורגנת. זאת כמובן ליתרונות של מדריך מנוסה שיש לו ידע רב, מכיר את המדינה, מכיר את האתגרים, יכול לעזור בהתארגנות וכו'. אם אתם לא נרתעים מטיול בקבוצה, אם אתם מחפשים לקבל את תמצית המיטב של לפלנד (אטרקציות, זוהר צפוני, אוכל, טבע) ולא בהכרח עוד ועוד מסלולים כמו שאני עשיתי - טיול מאורגן הוא בהחלט משהו שכדאי לשקול בחיוב - זה יחסוך לכם הרבה כאב ראש וזה אפילו לא בהכרח יעלה הרבה יותר מטיול עצמאי.

רכב/ התניידות:

בפינלנד ניתן למצוא את כל חברות השכרת הרכב הבינלאומיות המוכרות. לאחר התחקיר שעשיתי, לא מצאתי שיש יתרון לחברות המקומיות (בניגוד לאיסלנד), ולמעשה יש להן פריסה הרבה יותר נמוכה מאשר החברות הבינלאומיות. אם אתם נוחתים ישירות בלפלנד (למשל ברובניימי או קיטיליה) תוכלו להשכיר רכב בקלות משדה התעופה. אם אתם מתחילים את הטיול בהלסינקי כפי שאני עשיתי, אתם צריכים לוודא שיש לחברת ההשכרה סניף גם ביעד שבו אתם מתכוונים לסיים את הטיול (אלא אם אתם עושים מסלול מעגלי שחוזר להלסינקי). כשאני חיפשתי רכב לטיול גיליתי שהאופציות יחסית מוגבלות בהקשר זה. כמו כן, בעיר הלסינקי חברות השכרת הרכב סגורות ביום ראשון ברובן, מה מצמצם את האופציות עוד. אני בסופו של דבר השכרתי רכב עם חברת Europecar; מאחר ויצא שהתחלתי את הטיול עם הרכב ביום ראשון - השכרתי את הרכב בשדה התעופה של הלסינקי (חצי שעה ברכבת ממרכז העיר). את הרכב החזרתי בשדה התעופה של קיטיליה (Kittilä International Airport). בגלל שהטיסה שלי הייתה בבוקר, החזרתי את הרכב מוקדם מאוד כשהסניף היה סגור, בהחזרה עצמאית. לא כל החברות מאפשרות את זה בכל התחנות, לכן חשוב לבדוק את העניין מראש.

הרכב שהשכרתי - BMW X1. מהניסיון שלי בנהיגת שלג באיסלנד, חיפשתי מראש רכב 4X4 לטיול שלי. בפועל התברר שזה לא היה חובה: הכבישים בכל פינלנד, כולל בלפלנד, מתוחזקים בצורה מדהימה ומרשימה ומפונים משלגים לעיתים קרובות מאוד. עם זאת אני עדיין חושב שלטיול שתלוי ברכב כדאי לקחת רכב 4X4 כי במקרים של שלגים כבדים שיורדים העבירות בכל זאת עשויה להיות קשה מאוד. בכל מקרה חשוב לדעת שבחורף - כל הרכבים השכורים בפינלנד מצוידים בצמיגי שלג על פי חוק. בדומה לאיסלנד, גם לפינלנד יש אתר/אפליקציה יעילים שמראים את מצב הכבישים - ראו כאן.

באופן כללי הנסיעה בפינלנד בחורף קלה יותר מהצפוי - ועם זאת לא משהו לקחת בקלות דעת, בעיקר למי שאין לו ניסיון בנהיגה בשלג. אפילו שהכבישים מתוחזקים היטב, לעיתים קרובות יהיה קרח על הכביש, "כתמים" של שלג או קטעים עם עבירות קשה יותר - לכן חשוב לנסוע מאוד בזהירות, ולהפעיל שיקול דעת. מגבלת המהירות בפינלנד היא 90 קמ"ש; אמנם אין בכלל ניידות בכבישים (אני לא ראיתי אפילו אחת כל הטיול) - אבל המקומיים מקפידים מאוד על מגבלת המהירות הזאת, וכדאי מאוד שגם אתם תקפידו, כך תמנעו מהפתעות לא נעימות וסיכונים על הכביש. קחו בחשבון שחלק מהימים תתחילו את הנסיעה שלכם בניקוי של שלג וקרח מהשמשות והחלונות (דרך טובה להתחמם בבוקר בעצמכם) - רוב הרכבים מגיעים עם כלי לניקוי חלונות. אל תמיסו קרח ושלג באמצעות מים רותחים - זה עשוי להזיק לחלונות!

מזג אוויר ושעות אור:

כידוע, מזג האוויר בפינלנד בחורף הוא קר מאוד ומושלג. זה נכון לגבי כל פינלנד - בכולה ממוצע הטמפרטורות מנובמבר עד מרץ הוא מתחת לאפס, אפילו בהלסינקי הדרומית שנחשבת לעיר הבירה הקרה ביותר באירופה. בלפלנד המצב קיצוני עוד יותר, עם ממוצעים של סביב מינוס 10-15 ומטה בינואר-פברואר בנקודות שונות בחבל הארץ, וטמפרטורות שיכולות גם לרדת מתחת למינוס 20 ואפילו מינוס 30 במקרים קיצוניים. בינואר ופברואר מובטח לכם חורף מושלג וקפוא, וזה גם המצב לרוב בדצמבר ומרץ, אבל חשוב לציין שבשנים האחרונות (אולי בשל ההתחממות הגלובלית) מתרבים המקרים של טמפרטורות מעל האפס שלעיתים מלוות גם בגשם, גם בחודשים כמו דצמבר ומרץ, ועוד יותר מכך בנובמבר ואפריל - וזה קורה אפילו בלפלנד. לכן אם חשוב לכם לקבל את פינלנד בצורה הלבנה שאתם חולמים עליה - כדאי לכוון בעיקר לינואר ופברואר. אם אתם דווקא נרתעים מהקור ומוכנים להתפשר קצת על המראות הלבנים לטובת טמפרטורות קצת פחות קיצוניות - לכו על מרץ או דצמבר (שעדיין מובטח לראות בהם מידה לא מבוטלת של שלג, לפחות על הקרקע). על אפריל ונובמבר לא הייתי ממליץ למי שמעוניין בטיול חורף.

שיקול נוסף הוא כמובן כמות שעות האור ביום. בלפלנד ברוב דצמבר ותחילת ינואר יש פחות מ-3 שעות אור ביום. ככל שמתרחקים מאמצע דצמבר שעות האור ארוכות יותר. מאמצע ינואר עד סוף ינואר ומאמצע נובמבר עד סופו יש פחות מ-6 שעות אור. בתחילת פברואר ותחילת נובמבר יש בערך 6-7 שעות אור ביום. בסוף פברואר יש 8-10 שעות אור ובמרץ 10-12 שעות אור. מטיילים מגיעים לפינלנד וללפלנד בכל חודשי החורף, אבל בשביל טיול בסגנון שאני תכננתי שכלל הרבה נסיעות ומסלולי הליכה ופחות אטרקציות זמנים מתואמים - היה לי חשוב לבחור בתקופה עם שעות אור מרובות יחסית. מצד שני היה חשוב לי לקבל את פינלנד במלוא הדרה הלבן. לכן בחרתי בחצי השני של חודש פברואר - שמצד אחד הוא עדיין בטווח של שיא החורף, ומצד שני עם שעות אור מספקות מאוד (ועם זאת שעות חושך מספקות לראות את הזוהר הצפוני). גם בטיולי החורף שלי באיסלנד פברואר הוא החודש האידיאלי, וזה היה תקף גם לפינלנד.

מסלולי הליכה:

כפי שכתבתי בפתיח, המסלול שלי התמקד במסלולי הליכה קצרים שמתאימים לחורף (עד חצי יום). ישנם בפינלנד הרבה מסלולים המוגדרים "מסלולי חורף" - שבנויים ומתוחזקים להליכה בחורף (חלקם אפילו רלוונטיים בחורף בלבד). חלק מהמסלולים האלו מוגדרים כ"מסלולים לנעלי שלג" אבל לא בהכרח מחייבים נעלי שלג, תלוי בתנאים בזמן אמת. אבל יש גם מסלולים שאינם מוגדרים כמסלולי חורף, אבל מתאימים להליכה בחורף. מקור המידע הכי טוב למסלולים בפינלנד (ופעילויות טבע נוספות) הוא אתר Luontoon - שבו ניתן למצוא מידע נרחב ומדויק באנגלית על כל מסלולי ההליכה בפינלנד. ניתן לראות את האתר גם בתצורת מפה ולמצוא מסלולי הליכה קרובים, וגם לראות היכן יש בקתות מנוחה, מרכזי מידע לתיירים, שולחנות פיקניק, נקודות להדלקת אש ואפילו היכן ניתן להשכיר ציוד. כל שביב מידע שצריך לדעת כדי להתכונן היטב למסלול נמצא באתר המצוין הזה. חשוב לקחת בחשבון שמסלולים בחורף דורשים הליכה בשלג ויכללו בהכרח מידה כזו או אחרת של קטעים מחליקים. בכל הפארקים הלאומיים של פינלנד יש אפשרות להשכיר ציוד כמו נעלי שלג וקרמפונים / ספייקס (דוקרנים לנעליים). כדאי מאוד להתייעץ במרכזי המידע בתנאים במסלול בזמן ההגעה כדי להבין האם יש בכך צורך. בזמן הטיול שלי, במסלולים שבחרתי, לא היה לי שום צורך בנעלי שלג, כי המסלולים היו מסודרים ומנוקים. לעומת זאת - קרמפונים היו חיוניים לגמרי לפחות במסלול אחד (מסלול המפלים הקפואים בקורומונה), והיו יכולים לעזור גם בחלק מהמסלולים האחרים. לאנשים בכושר קצת פחות טוב מומלץ מאוד גם להצטייד במקלות הליכה שיכולים לסייע בייצוב בהליכה בשלג ועל קרח. בכל מקרה בזמן שאתם במסלול - שימו לב היטב לכל צעד שאתם עושים.

ביגוד וציוד:

נושא הביגוד הוא אולי הדבר שמטריד הכי הרבה אנשים וחושבים ושואלים אליו הכי הרבה לפני שנוסעים לפינלנד בחורף. גם אותי זה העסיק לפני שנסעתי, אפילו שאני רגיל לטייל בקור ובשלג ויש לי ציוד טוב שמשמש אותי לאיסלנד - לא ידעתי האם הוא יספיק לטמפרטורות הקיצוניות של פינלנד. בדקתי, חקרתי ושאלתי ובסוף ביצעתי רכישה של פריט לבוש חדש אחד בלבד (ודברים נוספים שממילא הייתי צריך לחדש כי התיישנו / כבר קטנים עלי). קניתי מעיל מחמם במיוחד, מתוך חשש שהמעילים ששימשו אותי לאיסלנד לא יהיו מספקים. אני חושב שזאת הייתה החלטה נכונה, המעיל הזה לא ירד ממני כל הטיול ועשה את העבודה היטב. כמו כן קניתי (בדקטלון) שקיות חימום לרגליים ולנעליים - אמנם השתמשתי בהן מעט יחסית, אבל כאשר השתמשי בהן הם היו בהחלט שימושיות ועזרו לי להתחמם. בפינלנד כמו באיסלנד מקובלת "שיטת הבצל" - שכבות שאפשר להוריד במידת הצורך: שכבת בסיס - חולצה תרמית לא מכותנה (אלא מצמר/צמר מרינו/ חומר סינטטי), שכבת ביניים חמה (כמו פליז) ושכבה חיצונית לבידוד (מעיל פוך מוגן מרטיבות). מי שמאוד סובל מקור, יכול במקרים מסויימים ללבוש שכבת ביניים נוספת כמו מיקרו-פליז. אני מודה שבפועל בקור החורף של פינלנד - כל עוד הייתי בחוץ הייתי תמיד עם כל השכבות ולא באמת הרגשתי צורך להוריד שכבה - ובכל זאת חשוב להתלבש בשכבות, כדי שאם יהיה לכם קצת חם תוכלו להוריד שכבה. למה זה חשוב? כי אם אתם מזיעים, זה עלול בהמשך להיות מתכון להתקרר מאוד אם הזיעה תקפא, זה אפילו עשוי להיות מסוכן. עוד קו מנחה חשוב הוא להביא ביגוד שיכסה כל חלק בגוף שלכם, כולל הראש, האוזניים, כפות הידיים, הצוואר, האוזניים, הלחיים - הכול. זה אומר כמובן כובע, צעיף/חמצוואר, כפפות ומומלץ גם להביא בלקלבה שמכסה את כל הפנים. לרגליים חשוב מאוד להביא גרביים תרמיות חמות, וכדאי גם כאן להביא יותר משכבה אחת לימים קרים מאוד. לגבי נעליים - אני הבאתי את נעלי ההליכה הטובות והכבדות שלי והן היו מצוינות ויעילות לגמרי בהליכה בשלג. יש גם נעליים ומגפיים המותאמות לשלג - אם אין לכם נעלי הליכה טובות שווה לשקול לקנות נעליים כאלו. כך או כך חשוב להקפיד שהנעליים יהיו מוגנות מרטיבות, ושיהיו גבוהות כדי להימנע מכניסה של שלג פנימה. לגבי קרמפונים / ספייקס - ניתן לרכוש באינטרנט בזול וזה בהחלט יכול להיות שימושי, אבל אני לא חושב שזה חובה מאחר וניתן להשכיר את זה (או נעלי שלג) במקומות רבים בפינלנד - ואכן החלטתי לא לקנות, אבל יצא לי להשכיר פעם אחת בטיול. באותו הקשר - זכרו שבאטרקציות שונות תקבלו ציוד מתאים (לדוגמא - באופנועי שלג תקבלו חליפה וכו'). זו רשימת הלבוש והציוד שאני לקחתי לטיול:

• 2 -3 חולצות תרמיות (מצמר מרינו או חומר סינטטי - לא כותנה)

• 2 מכנסיים תרמיות (געטקס)

• פליז עבה

• סוודר "יפה"

• מעיל פוך (המעיל שלי: Rab Resolution)

• מכנסי טיולים מוגנים מרטיבות

• נעלי הליכה גבוהות מוגנות מרטיבות / מגפי שלג

• 4-5 זוגות גרביים תרמיות

• תחתונים לפי הצורך

• כפפות

• כובע צמר

• חמצוואר

• בלקלבה

• בגדים לשינה (כולל חולצה קצרה אחת)

• בגד ים + מגבת

• נעלי בית / כפכפים

• שקיות חימום (לרגליים ולידיים)

• משקפי שמש

• תרמוס

• תיק רחצה

• תיק עזרה ראשונה

• מצלמה וציוד נלווה

• מטען נייד

• טלפון נייד + אוזניות

• ארנק: דרכון, רישיון נהיגה, רישיון בינלאומי, כרטיס אשראי, מעט כסף מזומן.

  תקציר המסלול

אזור הלסינקי

יום 1: נחיתה בהלסינקי

יום 2: הלסינקי

יום 3: הלסינקי - נסיעה לפורבו

יום 4: הלסינקי - מעבורת לטאלין מזרח פינלנד

יום 5: סאבונלינה

יום 6: הפארק הלאומי קולי

פאתי לפלנד יום 7: יום מעבר - קולי - רוקה

יום 8: אזור רוקה - פארק Oulanka

יום 9: אזור רוקה - פארק Riisitunturi

יום 10: אזור רוקה - יום פתוח באזור (אטרקציה / מסלול נוסף / מנוחה)

לפלנד יום 11: מפלי Korouoma - רובניימי

יום 12: רובניימי - הכפר של סנטה קלאוס

יום 13: רובניימי - כפר השלג - אזור Ylläs

יום 14: אזור Ylläs - הר Särkitunturi

יום 15: אזור Ylläs - יום פתוח באזור

יום 16: טיסה (משדה התעופה Kittilä)

סיפור דרך ופירוט מסלול מלא

הלסינקי והאזור

יום 1 - נחיתה בהלסינקי

נחיתה לילית בשדה התעופה הלא גדול של הלסינקי (הנמצא בעיר Vantaa). רכבת למרכז הלסינקי עולה בערך 4.5 יורו - יש גם רכבות שפועלות גם בלילה, אבל בתדירות של בערך אחת לשעה, וזמן הנסיעה ארוך יותר, ויש צורך גם בהליכה או שימוש בתחבורה ציבורית נוספת בתוך העיר. בשל השעה המאוחרת וזמן הטיסה הארוך, בחרתי לקחת מונית (מחיר: 40-45 יורו), זמן הנסיעה לעיר בערך חצי שעה. כמו כן, המזוודה שלי לא הגיעה. למזלי הציוד החשוב ביותר עלה איתי למטוס, בעיקר המעיל. זה מוסר השכל חשוב כשמגיעים לפינלנד בחורף - תמיד שיהיה איתם ביגוד חם למקרה כזה. למזלי, המזוודה הגיע כבר ביום הבא ולא נאלצתי לרכוש דבר (בדלפק של Finnair הוצע לי סכום יומי לא גבוה כלל לרכישה, ואני שמח שלא היה לי צורך בכך).

יום 2 - הלסינקי

הלסינקי היא לא עיר גדולה, וגם לא תוססת במיוחד, בעיקר בחורף. יום אחד בה יכול להספיק לרבים מהטיילים. ובכל זאת - לטעמי יום נוסף אחד לפחות הוא מומלץ ביותר (למי שיכול להוסיף יום או במקום יום הביקור בטאלין), כדי לראות את הדברים יותר בנחת, להעמיק יותר ולהספיק את כל מה שרוצים לראות (אני למשל לא הספקתי את כל מה שרציתי, חלק מזה קשור לנושא המזוודה שהגיעה, אבל לא רק). ביקרתי בכיכר Senaatintori בה נמצאת הקתדרלה המרכזית של העיר, ובכיכר השוק Kauppatori שבנמל. אזור זה נחשב למרכז העיר, מבנה הכנסייה הלבנה מרשים ויפה מאוד, והתפעלתי מהים הקפוא שנשקף אלי בנמל. בצמוד נמצא שוק מקורה בשם Vanha kauppahalli שבו יש מספר מקומות טובים לאכול. אני אכלתי את מרק הסלמון הנחשב ב-SOUP+MORE שבעיני לא היה שוס (זה גם לי להבין שמרק סלמון שנפוץ בפינלנד הוא הגרסא הפחות מוצלחת של מרקי דגים, שבאיסלנד בעיני טובים בהרבה). למי שמעוניין ניתן גם ללכת מעט אל קתדרלה נוספת - Uspenski Cathedral. לאחר מכן נסעתי בחשמלית לכנסיית Temppeliaukio - כנסייה מיוחדת שנבנתה בתוך סלע הגרניט, חלקה מתחת לאדמה. לצערי בגלל עיכובי הבוקר לא הספקתי להגיע בשעת הפתיחה (בחורף פתוח עד 16:00) ונאלצתי להסתפק בהתרשמות לא מאוד מרשימה מבחוץ. אם היה לי יום נוסף, הייתי יכול להספיק לשעות הפתיחה של הכנסייה, וגם להספיק אתרים נוספים שרציתי להגיע אליהם: Suomenlinna - מבצר מהמאה ה-18 שנמצא על אי במפרץ הלסנקי, פארק Sibelius - פארק גדול בצפון-מערב העיר, והמוזיאון הפתוח הגדול Seurasaari - שנחשב לאחד המוצלחים ללמוד על העבר הכפרי של פינלנד.

יום 3 -מעבורת לטאלין

בשביל מטיילים רבים, טיול יום בטאלין בירת אסטוניה הוא למעשה ההיילייט של הביקור בהלסינקי. טאלין נמצאת דרומית למפרץ פינלנד, וניתן להגיע אליה בשיט במעבורת שאורך שעתיים (לכל כיוון), ואם קמים ויוצאים מוקדם וחוזרים מאוחר, ניתן לבלות בעיר 10 שעות ולמצות אותה ביום אחד. מדובר על עניין מאוד פופולארי ולכן כדאי להזמין מקום במעבורת כמה ימים מראש. יש 2 חברות עיקריות שמפעילות את הקו הלסינקי-טאלין: חברת Tallink וחברת Eckeroline (ישנה חברה נוספת בשם Viking Line אבל הקווים בה אינם פועלים על יום). עלות מעבורת הלוך-חזור (באותה חברה) סבירה 45 יורו לאדם לכרטיס בסיסי. אני השתמשתי בקו של Tallink. המעבורת ענקית, יש בה דיוטי פרי, מספר מסעדות, משחקיות, ברים, בתי קפה ועוד... כך שמשעמם לא יהיה. השיט בים הקרח בחורף היה מרהיב וחוויתי. מרכז העיר טאלין נמצא בערך 20 דקות הליכה ממסוף המעבורת. העיר העתיקה של טאלין יפיפיה וקומפקטית, קל מאוד להתמצא בה רגלית, אין צורך ממשי בשימוש בתחבורה ציבורית.

יום 4 - העיירה Porvoo

העיירה הציורית הקטנה פורבו נמצאת במרחק של בערך שעה ממרכז הלסינקי. את היום הזה ניתן לעשות גם עם רכב, ללון בעיירה או להתקדם לכיוון היעד הבא. אני בחרתי לחסוך יום אחד של השכרת רכב ולהגיע אל העיירה באוטובוס מהלסינקי (זה גם מאפשר יותר גמישות בין הימים הראשונים, וגם לילה נוסף ללא מעבר של מלון). הדרך הנוחה ביותר להגיע באוטובוס הוא באמצעות קו OB71 מתחנת האוטובוס Kamppi.

מתחנת האוטובוס של פורבו, הליכה של 10 דקות בלבד עד לכיכר של בית העיירה בעיר העתיקה. ברחובות היפים המובילים אל כיכר העיר העתיקה תמצאו מספר בתי קפה, מסעדות, חנויות וגלריות חמודות. אני נמשכתי אוטמטית לחנות השוקולד הקטנה Petris Chocolate ורכשתי כמה שוקולדים. ברחובות אלו יש מבנים צבעוניין שמורים מהמאה ה-18 וה-19, ובבית העירייה נמצא גם מוזיאון פורבו. משם המשכתי למעלה אל קתדרלת פורבו (Porvoon tuomiokirkko) מהמאה ה-15.

משם עליתי אל Iso Linnamäki - גבעה שבה שרידים של אחד המבצרים הגדולים שהיו בפינלנד; זה מעין פארק ציבורי מיוער, עם עצים, גשרונים והנוף הכי קסום על העיירה - היה יפה במיוחד בתוצרה המושלגת. ירדתי מהצד השני של הגבעה וחציתי את הנהר הקפוא והלכתי בצידו השני (משם רואים את בתי העץ היפים של הכפר), עד שחזרתי למרכז העיירה באחד הגשרים. יש מספר רב של מקומות לאכול בפורבו, אני החלטתי להתנסות במסעדה הנחשבת ביותר ובעלת כוכב מישלן - Restaurant VÅR. לאחר יום מוצלח בעיירה הקסומה הזאת, חזרתי להלסינקי באוטובוס.

דרום-מזרח פינלנד

יום 5 - הלסינקי - סאבונלינה

יום זה היה תחילתו של הטיול הרכוב והתחיל עם נסיעה ברכבת חזרה לשדה התעופה לצורך השכרת רכב. הסיבה שחזרתי לשדה היא שזה יצא ביום ראשון, ורוב חברות השכרת הרכב בעיר עצמה היו סגורות. אציין שוב שהייתה אפשרות להשכיר רכב יום קודם לכן ולנסוע לפורובו ברכב במקום באוטובוס, ואז להמשיך משם מזרחה לכיוון סאבונלינה ולקצר נסיעה. בדיעווד ייתכן שזה מה שהייתי עושה, כדי להגיע לסאבונלינה מוקדם יותר ולא בלחץ.

הנסיעה מהלסנקי לסאבונלינה (Savonlinna) אורכת סביב 4 שעות. כולל עצירות התרעננות ואוכל יצא שהגעתי יחסית ברגע באחרון לשעות הפתיחה של נקודת העניין העיקרית של העיר - טירת Olavinlinna. זוהי טירה משומרת היטב מהמאה ה-15 שנבנתה על אי, שנחשבת לטירת האבן הצפונית ביותר מימי הביניים שעדיין עומדת בשלמותה, וכנראה הטירה המרשימה ביותר בפינלנד.

הכניסה לטירה אפשרית עד 16:00, והכרטיס כולל גם כניסה למוזיאון סאבונלינה שפתוח עד 17:00. מחיר הכרטיס 15 יורו למבוגר. כאמור הגעתי ברגע האחרון, זה הספיק לי כדי לבקר בטירה אבל לא להיכנס למוזיאון. עם זמן האור שנותר לי התרשמתי מהטירה גם מבחוץ ובאגמים הקפואים שסביבה.

יום 6 - סאבונלינה-קולי

יצאתי על הבוקר ישירות לפארק הלאומי קולי (Koli). הנסיעה מסאבונלינה עד למרכז המבקרים ואתר הסקי של קולי לוקחת עד 3 שעות. זהו פארק גדול שאפשר להעביר בו יותר מיום אחד (בעיקר בקיץ יש נגישות למקומות רבים יותר), יש לו גם היסטוריה מעניינת כמקום ששימש כאתר פגאני. אבל ההיילייט של המקום הוא ללא ספק מסלול גבעות Ukko-Koli. זהו מסלול של 1.9 ק"מ שמתאים מאוד גם בחורף. המסלול עובר בשלוש "פסגות" שמהן נשקף נוף מרהיב למרחבי הפארק המיוער ולאגם Pielinen. בהתאם לתנאים ניתן לעשות אותו עם נעליים רגילות או אם יש צורך ניתן להשכיר במקום נעלי שלג - אך באופן כללי המסלול מתאים לכל מי שבכושר סביר. כדאי מאוד לעבור במרכז המבקרים ולדא את התאים - אני לא נדרשתי לנעלי שלג והמסלול היה קל למדי, אבל קיבלתי מידע על כך שהמדרגות בסוף המסלול מלאות קרח ומסוכנות ושיש לחזור אחורה מהפסגה האחרונה ולא לעשות את המעגל הקלאסי. זה יהה מידע חיוני מאוד, כמה דקות לאחר שסיימתי את המסלול ראיתי אמבולנס שהגיע לאסוף מישהו שהחליק במדרגות.

לאחר סיימתי את המסלול שתיתי קפה ואכלתי דייסה בגירסא המקומית בבית הקפה במרכז המבקרים, ולאחר מכן נסעתי לחוות נהיגה על כביש הקרח Kolin Jäätie. זוהי דרך באורך 7 ק"מ על אגם Pielinen הקפוא - שנחשבת לכביש הקרח הפנימי (כלומר באגם ולא בים) הארוך ביותר באירופה. הדרך הזאת מקצרת לתושבי האזור יותר מ-50 ק"מ של נסיעה מסביב לאגם. לפני שנסעתי לגסטהאוס הקסום, עצרתי לאכול במסעדה/בר Kolin Ryynänen שנראה שהייתה חביבה מאוד על המקומיים.

יום 7 - קולי - רוקה

יום זה תוכנן מראש להיות יום מעבר בלבד, עם נסיעה ארוכה של סביב 5 וחצי שעות. לפני הטיול מעט חששתי מנסיעה כל כך ארוכה בתנאי חורף, אבל לטעמי זאת הייתה ההחלטה הכי נכונה - לדלג על אזור פחות מעניין כדי למקד יותר לילות באזור Ruka-Kuusamo שבו יש המון נקודות עניין ודברים לעשות. בסופו של דבר כמו כל שאר הנסיעות בטיול הזה היא התבררה כפשוטה, אך מתישה, ועשיתי את הבחירה הנכונה לא לתכנן לעשות משהו באותו יום. בכל זאת בבוקר עשיתי ביקור קצר נוסף באזור קולי - במגדל תצפית בשם Räsävaaran näkötorni (שהמדרגות אליו היו מלאות קרח, והיה מאוד מפחיד לטפס). מי שיום מעבר כזה הוא יותר מדי בשבילו יכול לחלק את הנסיעה, אם כי לא מצאתי בדרך נקודות עניין שהרגישו לי שוות לילה נוסף במסגרת הזמן שהייתה לי, וגם כמה מקומות שסימנתי לי (בעיקר בתי קפה) היו סגורים בחורף - כך שמבחינתי הנסיעה הארוכה הייתה הדבר הנכון לעשות.

רוקה (Ruka) היא עיירת סקי קטנה ופופולארית מאוד על המקומיים. יש באזור מקומות לינה רבים (שהביקוש אליהם בחורף הוא גבוה מאוד), מסעדות וחנויות. אני בחרתי לנסוע עוד קצת צפונה ללינה בתוך הפארק הלאומי Oulanka, שהיה לי נוח יותר ליציאה ביום הבא, וגם שקט וזול יותר.

אזור RUKA

יום 8 - פארק Oulanka - מסלול הדב הקטן

לאחר יום שלם של נסיעה אתמול, היום לא השתמשתי ברכב בכלל. היום הוקדש כולו לפארק הלאומי Oulanka ולמסלול הפופולארי Pieni Karhunkierros (שנחשב יחד עם הגרסא הארוכה שלו לטראק הפופולארי ביותר בפינלנד). המסלול יוצא מהמלון בו לנתי שנמצא בתוך בפארק הלאומי, כך שלא הייתי צריך לנסוע, אבל ניתן גם להגיע בנסיעה לא ארוכה מאזור רוקה.

המסלול לא קשה מדי, אבל גם לא קל בעיקר בשל אורכו היחסית ארוך (11.8 ק"מ). בקיץ אני משער שזה מסלול פשוט מאוד, אבל בחורף ההליכה הארוכה בשלג מתישה יותר. היו גם מספר קטעים מעט מאתגרים, בעיקר עלייה אחת לקראת סוף המסלול שכללה מדרגות תלולות ומחליקות מאוד. אני יצאתי ללא קרמפונים / ספייקס (דוקרנים לנעליים) שבהחלט היו יכולים לעזור במקטעים מסוימים, אבל הסתדרתי לאט ובזהירות, ברוב המסלול זה ממש לא היה נדרש. למי שמעוניין ניתן להשכיר במלון (Basecamp Oulanka) קרמפונים או נעלי שלג. המסלול לוקח סביב 3-5 שעות הליכה, תלוי בכושר ותנאי השלג - אבל בכל מקרה לטעמי כדאי להקדיש למסלול יום שלם נפרד.

לאחר כמה דקות הליכה מתחילת המסלול מגיעים אל תחנת הקמח Myllykoski שממנה ניתן לעלות לתצפית על הנהר והזרמים בו משני גשרים - זה המקטעים האיקוני והמפורסם ביותר במסלול, שכל אחד יכול לעשות גם אם לא רוצים לעשות את המסלול כולו. המסלול המלא עובר בתוך יער ולאורך נהר Kitkajoki שהופך לקניון מרשים. מסלול יפיפה ומומלץ מאוד למי שבכושר טוב יחסית (בשל הקטעים המחליקים והאורך לטעמי בחורף לא מתאים עם ילדים קטנים, אבל יתאים לרוב המטיילים).

יום 9 - פארק Riisitunturi ואזור רוקה

במרחק של פחות משעה נסיעה, נמצא פארק לאומי נוסף בשם Riisitunturi, שנקרא על שם "הר" (במונחי פינלנד) שעליו וסביבו יש מספר מסלולים מעגליים. המסלול הקל והפופולארי ביותר בחורף הוא מסלול Riisin rääpäsy - מסלול מעגלי שאורכו 4.5 ק"מ ולוקח בערך שעתיים. "הקטע" של המסלול הם העצים שבפסגת ההר - שבחורף מתכסים בכמות שלג גדולה ולמעשה קופאים והופכים למעין גן פסלים קפוא.

המסלול הזה קל בהרבה (וקצר בהרבה) מהמסלול של אתמול, מתאים לרוב המטיילים וגם לילדים. המסלול מאוד מתוחזק - אין צורך בקרמפונים, וגם נעלי שלג לא חובה (אלא אם עושים את המסלול מייד לאחר שירד שלג כבד). אם רוצים לעשות מסלול יום ארוך יותר - ניתן לעשות את מסלול Riisin rietas שאורכו 10.5 ק"מ, אך בעיני בחורף בהחלט אפשר להסתפק במסלול קצר ולנצל את יתר היום לדברים נוספים באזור כמו שאני עשיתי. נסעתי לכיוון עיירת הסקי Ruka, בדרך עצרתי עצירה קצרה בנקודת תצפית על זרמים בשם Käylänkoski. משם המשכתי למסלול נוסף לנקודת תצפית בשם Konttainen שיפה מאוד בעיקר בשקיעה (בערך 2 ק"מ הליכה סה"כ, לא קשה במיוחד אבל יש עליה). לאחר מכן נסעתי לעיירת הסקי Ruka עצמה, הסתובבתי בה מעט כדי לחוות את האווירה התוססת של עיירת סקי. בשעה הזאת החנויות כבר היו סגורות אבל הרבה אנשים ותיירים הסתובבו ברחובות ועשו סקי גם לתוך הלילה. יש הרבה מסעדות ברמות שונות בחלקי העיירה השונים (התחתונים והעליונים). אני אכלתי במסעדה שהייתה מצויינת בשם Wild Food Restaurant Rukan Kuksa.

יום 10 - יום פתוח באזור רוקה

באזור רוקה-קוסאמו יש עוד אפשרויות רבות למסלולים, פעילויות ואטרקציות. כמו כן, חלק מהקסם של פינלנד הוא דווקא לקחת יום מנוחה ולהנות מהשקט. יום נוסף באזור רווי אפשרויות גם מאפשר גמישות במידה ומזג האוויר משנה תוכניות. מסיבה זאת בדיוק לקחתי יום נוסף באזור. לאלו שפחות רוצים לנוח, הינה אפשרויות שניתן לעשות באזור:

• סקי / קרוס קאנטרי סקי - רוקה הוא בסופו של דבר אתר סקי, כך שמי שכבר יודע לעשות סקי או שרוצה להתנסות בסקי - יוכל למצוא באתר הסקי אפשרויות רבות לכל הרמות. כמו כן יש אפשרות להשכיר או להתנסות במסלול קרוס-קאנטרי סקי.
  

• אופנועי שלג - מאזור רוקה ניתן למצוא מספר סיורי אופנועי שלג ברמות שונות, אורכים שונים ומחירים שונים, וגם כאלו שמשלבים אטרקציות נוספות כמו צפייה בזוהר הצפוני ועוד. מי שמחפש סיור אופנועי שלג קצר ובסיסי (2.5 שעות) - זה סיור מתאים.
  

• מסלולי הליכה נוספים - אחד הפופולאריים והמוכרים ביותר באזור הוא Valtavaara Winter Trail שיוצא ממש מרוקה עצמה. זה מסלול ששקלתי מאוד לעשות אבל החלטתי לוותר כדי לשמור על אנרגיה, אבל למי שמחפש רק מסלולים - זה נחשב לאחד המוצלחים - אורכו כמעט 5 ק"מ והוא אמור להיות יחסית מאתגר יותר מהמסלולים האחרים שציינתי עד כה. ניתן להשכיר ברוקה נעלי שלג.
  

• חוות האסקי / איילים - קונספט שאני לא תומך בו, אבל זו כמובן אטרקציה פופולארית בקרב מטיילים בלפלנד, בעיקר עם ילדים (ביקור בחווה או רכיבה) - יש מספר חוות כאלו באזור.
  

• אטרקציות נוספות רבות - ציפה בנהר קפוא, מזחלות שלג, דיג קרח (Ice fishing), רכבת הרים (Ruka coster) ועוד. ניתן לראות ולהזמין את כל האטרקציות באזור באתר של רוקה-קוסאמו.

מה אני רציתי לעשות ומה עשיתי בפועל: אני לא חובב אטרקציות גדול, אבל סיור אופנועי שלג אחד ספציפי הדליק אותי מאוד - טיול אופנועי שלג ארוך לגבול המזרחי עם רוסיה - ראו פרטים כאן. בשל עניין רפואי שצץ לי כחודש לפני הנסיעה נאלצתי לוותר (מדובר בסיור ארוך ומאתגר יחסית), אבל מי שמחפש לעשות אופנועי שלג בטיול קצת פחות שגרתי, זאת נראית לי אופציה מעולה. הסיור הזה עולה להר בשם Kuntivaara - אליו יש אפשרות להגיע גם בטיול מזחלת (שמתאים גם לילדים ולכן פסלתי את האופציה). מאחר ואני חובב גבולות - ניסיתי להגיע אל ההר הזה באופן עצמאי ברגל, אבל נקודת היציאה למסלול הייתה לא עבירה לרכב שלי. למרות שהייתה לי אפשרות לנסות לחנות במקום אחר וללכת יותר החלטתי לוותר על ההרפתקה, והיום הזה הפך ליום מנוחה ויום של נסיעה באזור הגבול הרוסי ללא יעד.

אזור רובניימי

יום 11 - המפלים הקפואים ב-Korouoma ונסיעה לרובניימי

ביום זה למעשה נכנסתי רשמית ללפלנד, בנסיעה לרובניימי בכביש 81 דרך אחד היעדים הכי פופולארים בלפלנד בחורף - המפלים הקפואים בקניון Korouoma. המסלול המעגלי המלא נקרא Koronjää Trail - אורכו 4.6 ק"מ והוא עובר בתוך הקניון ובכמה מפלים קפואים. מטיילים רבים בוחרים לא לעשות את המסלול המלא אלא לעשות מסלול הלוך-חזור מהחנייה אל המפל הגדול ביותר - זה עדיין מצריך לעשות ירידה ועלייה דיי תלולה, אבל חוסך בערך חצי מהדרך. אני עשיתי את המסלול המלא ושמח שעשיתי את זה כי המפלים האחרים והדרך יפים מאוד. כך או כך - ההליכה בקורומונה, בעיקר אם עושים את המסלול המלא - מחייבת קרמפונים / ספייקס (דוקרנים לנעליים). בניגוד למסלולים שעשיתי עד כה שזה לא היה מאוד הכרחי, כאן זה היה ממש חובה כי המסלול ממש מחליק. אפילו עם הדוקרנים חשוב לדעת שהמסלול המלא הוא דיי מאתגר בדיוק מהסיבה שהוא מחליק מאוד, לכן הייתי אומר שהמסלול לא מתאים לילדים קטנים או אנשים לא בכושר או עם בעיות יציבות, אם אתם נמנים על אלו - עשו את ההליכה למפל בלבד (וגם אז קחו בחשבון שהעלייה חזרה תלולה ומאמצת). ניתן להשכיר ספייקס בבית הקפה הצמוד לחנייה. טיפ קטן מכיוון לא צפוי: הגיעו למסלול כשאתם עם שלפוחית ובעיקר בטן ריקה, השירותים במקום הם מהדברים הדוחים שראיתי בחיי, וגם לא ניתן לנעול את הדלתות. לאחר שסיימתי את המסלול, בהמשך הדרך לרובניימי, עצרתי באחד מבתי הקפה המקסימים שהייתי בהם בטיול בפינלנד - Pirttikahvila Auttikönkäällä. במקום יש משקאות חמים, מאפים ומרק, והוא נמצא בלב יער מושלג קסום. בצמוד לבית הקפה יש מפל ומסלול בשם Auttiköngas. אם יש לכם כוח וזמן ניתן לעשות את המסלול שאורכו 3.7 ק"מ, אבל ניתן גם לעשות הליכה קצרה מבית הקפה לסכר הצמוד ולנקודת תצפית יפה מבלי להתאמץ. לאחר הליכה קצרה והתחממות נעימה בבית הקפה המשכתי את הנסיעה עד לדירה שלי בעיר הבירה של לפלנד - Rovaniemi.

יום 12 - רובניימי

הקדשתי יום אחד מלא לרובניימי וסביבתה. יש לציין שהעיר עצמה משמימה למדי מכל הבחינות ובהחלט לא מעניינת. הסיבה שרובניימי היא מוקד משיכה לתיירים היא בשל העובדה שהיא נקודת מוצא נוחה טובה לפעילויות באזור, לכן מטיילים רבים - עצמאיים או בטיולים מאורגנים - מתמקמים ברוביימי. בעיקר למטיילים עצמאיים העיר נוחה במיוחד כי יש מבחר גדול של אטרקציות של חברות שונות שעושות איסוף מרובניימי, לכן זה יעד מאוד נוח להתמקם בו אם אתם מגיעים עצמאית, לא רוצים להתאמץ ולא רוצים לנהוג. חשוב לציין שיש עוד "בסיסים" כאלו - כמו Levi, Inari, Kittilä ועוד - שגם הם מתאימים לאלו שמתחפשים להתמקם במלון אחד בלבד, אבל מעדיפים להתרחק מהעיר. יש גם לא מעט מלונות או רזורטים ברחבי לפלנד, שמהם ניתן לצאת לכל האטרקציות שמעיינות אתכם, במידה וזה מה שאתם מחפשים. בחצי הראשון של היום הסתובבתי קצת במרכז העיר - בכיכר העיר המרכזית הנקראת Lordi's Square - על שם להקת הרוק לורדי שהביאה לפינלנד את הניצחון היחיד שלה עד כה באירוויזיון בשנת 2006 (ויש סיכוי שההגדרה "היחיד" ישתנה ממש השנה כי פינלנד המועמדת העיקרית לזכייה באירוויזיון ב-2026). בתור חובב אירוויזיון היה חשוב לי לבקר בכיכר, אבל אין בה שום דבר מעניין חוץ מטביעות כפות הידיים של חברי הלהקה ומגרש החלקה על הקרח קטן מאוד. הביקור שלי בעיר היה ביום ראשון, לכן הרבה מהמסעות ובתי הקפה היו סגורים או נפתחו מאוחר מאוד. 2 בתי הקפה במרכז שהיו פתוחים היו עמוסים בצורה בלתי רגילה. בחצי השני של היום, לקחתי נשימה עמוקה ונסעתי נסיעה קצרה למקום הכי, עמוס, מתוייר ומפורסם בלפלנד - הכפר של סנטה קלאוס (Santa Claus Village). זה מתחם ענקי שכולו בנוי סביב הבעלות שפינלנד לקחה על סנטה קלאוס. למעשה מדובר בחנות מזכרות ענקית עם מני פעילויות, הרבה מסעדות, ומספר מקומות "לפגוש את סנטה" וסימון הקו שבו עובר החוג הארקטי. אם אתם מגיעים עם ילדים ורוצים "לפגוש את סנטה" - לחלק היה צריך להזמין חלון זמן מראש, בחלק פשוט היה תור עצום, ובאחד משום מה לא היה תור ותוך דקה נכנסתי לחדר עם איש גדול מזוקן ו"אלף" בתור צלם - ואז מוכרים את התמונה ב-50 יורו (!) אין ספק שהמקום מעוצב יפה וחמוד, קיטשי מאוד, כך שאני יכול להבין את הקסם לילדים ואפילו בני נוער. נכנסתי למתחם של בתים בצורת ג'ינג'רברד (Piparina gingerbread village) שבו הייתה גם מסעדה שנראתה פחות עמוסה, אז נכנסתי והיא דווקא הייתה מפתיעה לטובה. חזרתי לרובניימי. תכננתי להגיע גם למוזיאון הגדול בלפלנד - Arktikum, אבל בגלל שקמתי מאוחר לא הספקתי להגיע בשעות הפתיחה. בלילה הייתה תחזית טובה לזוהר צפוני ושמיים בהירים. כדי למצוא מקום חשוך ללא זיהום אור, נסעתי לאגם בשם Norvajärvi שנמצא 15 דקות צפונית לעיר - זו נקודה טובה מאוד לצפייה בזוהר למי שיש לו רכב אבל לא רוצה להרחיק. היה מופע נחמד ומוצלח מאוד של אורורה. למי שנמצא ברוביניימי בלי רכב ורוצה למצוא מקום טוב לראות את הזוהר הצפוני ללא נסיעה - המקום הכי טוב הוא כנראה מגדל התצפית Ounasvaara שנמצא על גבעה מיוערת מזרחית לעיר, בערך חצי שעה הליכה מכיכר לורדי. מי שאין לו כוח ללכת, המקום הכי סביר לצפייה במרכז העיר הוא הפארק הצמוד למוזיאון הארקטיום עד גדות הנהר - Arktikum Arboretum.

אזור אולאס ולוי

יום 13 - כפר השלג ואתר הסקי Ylläs

היום נסעתי צפונה לאזור Yllas (והפארק הלאומי Pallas-Yllästunturi) - והבסיס האחרון בטיול בפינלנד. היעד העיקרי שלי היום היה "כפר השלג" (או בשם המלא - Lapland Hotels Snow Village). זוהי מעין תערוכה/ מיצג שהיא גם בית מלון ומסעדה - העשויים כולם משלג וקרח. הכפר נבנה כל חורף מחדש וכמובן נמס בקיץ, בכל שנה לתערוכה יש נושא אחר וכוללת פסלים ומיצגים ענקיים מקרח. אין ספק שמדובר בדבר מרשים מאוד, למרות שהוא קיטשי ומתויר (הרבה יותר דיבר אלי למשל מהכפר של סנטה קלאוס). בתוך התערוכה יש גם Ice bar, שבו ניתן לשתות משקאות אלכוהוליים בכוסות מקרח, ואף להיכנס למיני מועדון קרח עם מוזיקה ואורות. יש גם מסעדה (שנפרדת מהתערוכה) וכמובן שמי שמעוניין יכול גם ללון במלון הקרח. מחיר הכניסה לתערוכה נכון ל-2026 - 26 יורו למבוגר, 14 יורו לילד.

לאחר מכן המשכתי לכיוון הכפר Äkäslompolo ועשיתי הליכה לבית הקפה Kesängin Keidas. זהו אחד מבתי מ"בתי הקפה הפראיים" באזור (wilderness cafe) - כלומר בתי קפה שנמצאים על מסלולי הליכה / סקי / קרוס-קאנטרי ואופנועי שלג, לטובת ציבו הגולשים והמטיילים, ולא כאלו שניתן להגיע אליהם ברכב. בית הקפה הספציפי הזה נמצא על גדות אגם Kesänkijärvi למרגלות הר Kesänkitunturi; מחניון האגם ההליכה היא בערך 20-30 דקות עד לבית הקפה, ניתן ללכת בשביל לצד האגם או על האגם עצמו. ההליכה נעימה והאגם הקפוא יפיפה, בבית הקפה מגישים בעיקר מאפים וקרפים.

לקראת הערב נסעתי אל אתר הסקי Ylläs Ski Resort (הגישה דרך היישוב Ylläsjärvi) ולקחתי את הגונדולה אל החלק העליון של Ylläs (מחיר הלוך-חזור: 17 יורו למבוגר). הגונדולה משמשת בעיקר את גולשי הסקי, אבל אני עליתי לשם כדי לראות את השקיעה והנוף המרהיב של היערות מסביב, וזאת בהחלט הייתה שקיעה מדהימה. למעלה שתיתי משקה חם בבית הקפה-מסעדה Ylläskammi ואז כאשר כשהחשיך, ירדתי חזרה ונסעתי לבקתה שלי לשלושת הלילות הקרובים, מספר דקות נסיעה מאתר הקמפינג והיישוב Ylläsjärvi, אבל במיקום מבודד, חשוך ושקט שלא נמצא על כביש ראשי - דבר שאני ממליץ מאוד לחפש כשמטיילים בלפלנד עם רכב. בלילה זכיתי למופע זוהר צפוני מרהיב מהמרפסת.

יום 14 - Pallas-Yllästunturi ואזור לוי

היום הזה היה אחד המלאים, העמוסים והמוצלחים ביותר בטיול. את הבוקר התחלתי בביקור בבית קפה "פראי" נוסף בשם Velhonkota Oy - שגם הוא נמצא על נתיב של סקי ומצריך הליכה של מספר דקות כדי להגיע אליו. בבית הקפה מוגשים בעיקר קרפים (שמשום מה מכונים פנקייקים) עם תוספות שונות, כולל תוספות לא צפויות כמו בשר אייל. לאחר מכן נסעתי אל היעד העיקרי שלי - מסלול להר Särkitunturi בליבו של הפארק הלאומי Pallas-Yllästunturi (מסלול קצת פחות מוכר על ידי המון התיירים, ואולי המוצלח והיפה ביותר שעשיתי). המסלול נמצא בקרבת הכפר Muonio על הגבול השבדי, אורכו 3.2 ק"מ לכל כיוון (6.4 סה"כ) והוא קל למדי - העלייה לפסגה מתונה לכל אורכה. מלמעלה יש נוף מרהיב לכל רחבי הפארק הלאומי והפסגות הסובבות אותו, אגמים קפואים ומרחבי יערות כולל אלו בלפלנד השבדית. השמש התחילה לרדת וצבעה את הנוף והעצים בצבעי שקיעה מדהימים - אני מאוד ממליץ על המסלול הזה ביום יפה לקראת השקיעה.

לאחר המסלול נסעתי אל הכפר מוניו עצמו, וחציתי רגלית את הגשר לשבדיה (שימו לב שחצייה למדינה אחרת עם הרכב לרוב דורשת תשלום מראש לחברת ההשכרה). משם נסעתי לכיוון עיירת הסקי Levi. בדרך הספקתי לעשות גם ביקור קצר בסלע Ruoppaköngäs - מעין רגמון קפוא קטן בתוך יער, מוקף בסלעים, בהליכה קצרה מהכביש. כשהגעתי ללוי הלכתי לתערוכת Samiland עליה אני ממש אבל ממש לא ממליץ. אנשי הסאמי הם העם הילידי של אזור לפלנד; הרגשתי שהתערוכה הזאת לא עושה עמם חסד, אפילו מזלזלת - היא נמצאת במרתף של מלון, מתוחזקת באופן לקוי ומשהו באווירה הכללית הרגיש לא מכבד.

לאחר מכן נסעתי לארוחה בסגנון סאמי במסעדת Saamen Kammi. זאת מסעדת בופה/אכול כפי יכולתך בתוך בקתה המעוצבת בסגנון לאפי מסורתי. מקבלים מנה ראשונה מרק דגים טעים, ואז עוברים למנה עיקרית שהיא סלמון שהוכן על הגריל כמו שצריך, עם מגוון תוספות חמות שאפשר לקחת כמה שרוצים, וגם תוספות קרוב שכוללות גם בשר איילים מעושן ולשון איילים מבושלת. אמנם מדובר במעין גימיק, אבל האוכל היה טעים והאווירה הייתה נחמדה מאוד, כך שבשורה התחתונה אני מרגיש שזאת חוויה מומלצת. זאת מסעדה פופולארית מאוד שמארחת גם קבוצות ולכן חשוב להזמין מקום מראש - ניתן להזמין כאן.

יום 15 - יום פתוח / יום מנוחה

את היום האחרון לטיול ניצלתי שוב ליום מנוחה שקט בבקתה המפנקת שלי בטבע, שבה הייתה גם סאונה. בערב הלכתי למסעדת Miilu Bar & Grill שנחשבת לאחת הטובות באזור ואכן הייתה מצוינת. כמובן, מי שרוצה יכול לנצל את היום למסלול הליכה נוסף (ניתן לבקר במרכז המבקרים Yllästunturi Kellokas - ממנו יוצאים כמה מסלולים וניתן לקבל מידע על מסלולים נוספים באזור, כמו כן יש מוזיאון במקום. עוד אפשרויות רבות של דברים שאפשר לעשות באזור - סקי או אחת מאינספור האטרקציות - הינה כמה נבחרות (השמטתי כל מה שקשור לרכיבה על בעלי חיים):

אטרקציות היוצאות מאזור Ylläs:

אופנועי שלג בטבע של האזור כולל ביקור בבקתת עץ, עם משקה חם (4.5 שעות) - לחצו כאן.

אופנועי שלג ודיג קרח באגם קפוא פרטי, כולל ביקור בבקתה ומשקה חם (5 שעות) - לחצו כאן.

אופנועי שלג לכפר השלג, כולל ביקור בתצוגה (למי שלא עושה עצמאית) (3 שעות) - לחצו כאן.

טיול סקי נורדי מודרך למתחילים בפארק Pallas-Ylläs כולל נקנקיות ושתייה (5 שעות) -לחצו כאן.

טיול מודרך בנעלי שלג להר Kesänki, כולל נקנקיות ומשקה חם (4.5 שעות) - לחצו כאן.

יום חוויתי שלם בבקתה מסורתית, כולל הליכה בנעלי שלג, סאונה, הכנת נקנקיות ופנקיקיים - לחצו כאן.

אטרקציות היוצאות מאזור Levi (נסיעה של 35-45 דקות):

אופנועי שלג קצר בטבע סביב לוי (שעתיים) - לחצו כאן.

אופנועי שלג באזור לוי כולל הפסקת קפה ומאפה (3 שעות) - לחצו כאן.

אופנועי שלג להרים בלוי, סיור ארוך יותר כולל הספקת קפה ומאפה (4 שעות) - לחצו כאן.

אופנועי שלג - סיור ארוך בכפרים ובטבע באזור, כולל ארוחת צהריים (6 שעות) - לחצו כאן.

אופנועי שלג ודיג קרח באגם קפוא, כולל משקה חם (3 שעות) - לחצו כאן.

אופנועי שלג - סיור לילי לתפיסת הזוהר הצפוני, כולל נקנקיות ומשקה חם - לחצו כאן.

דיג קרח באגם קפוא, כולל משקה חם (2.5 שעות) - לחצו כאן.

סיור קרוס-קאנטרי סקי למתחילים, כולל משקה חם (2 שעות) - לחצו כאן.

סיור הליכה בנעלי שלג, כולל משקה חם (3.5 שעות) - לחצו כאן.

סיור הליכה בנעלי שלג ל"בקתת סנטה קלאוס" בלוי, כולל נקנקיות ומשקה חם (4 שעות) - לחצו כאן.

סיור הליכה בנעלי שלג וביקור בפארק איילים ללא רכיבה (3 שעות) - לחצו כאן.

בבוקר נסעתי לשדה התעופה הבינלאומי בקיטליה (Kittilä International Airport), החזרתי את הרכב ועזבתי את פינלנד (דרך טיסה להלסינקי).

  פינלנד מול איסלנד

מאחר וזהו אתר על איסלנד, אי אפשר לסיים את הפוסט בלי השוואה בין פינלנד ואיסלנד. הינה כמה מההבדלים הבולטים ביותר בין המדינות והטיולים בהן (בדגש על טיול בחורף):

מזג אוויר - באופן כללי, פינלנד בחורף קרה יותר מאיסלנד באופן משמעותי. לדוגמא, ברייקאוויק ממוצע הטמפרטורות בינואר ובפרואר נע סביב מינוס 2, בעוד בהלסינקי הממוצע נע סביב מינוס 6 וברובניימי סביב מינוס 10-15. אבל הממוצע מספר רק חצי מהסיפור, הטמפרטורות בלפלנד יורדות לעיתים לא רחוקות גם מתחת למינוס 20 ואפילו מינוס 30, בעוד באיסלנד טמפרטורות נכומות כאלו הן נדירות, ומתרחשות בעיקר בפנים האי. בדרום איסלנד הטמפרטורה בחורף נעה לרוב סביב 0 מעלות, ואפילו בצפון איסלנד טמפרטורות של מתחת למינוס 10 הן חריגות. למרות כל זה, יש הבדל משמעותי לרעת איסלנד בנושא מזג האוויר - הרוח. בכל השבועיים שהייתי בפינלנד לא הרגשתי אפילו משב רוח קל, מה שהקל מאוד על ההתמודדות עם הקור. באיסלנד לעומת זאת - הרוח מקפיא את הגוף, ומביאה איתה אתגרים רבים במקרים שבהם היא מכה בעוצמה. מזג האוויר באיסלנד גם משתנה יותר במהירות וקשה יותר לחיזוי, בעוד התחזית בפינלנד לרוב מדויקת, ומזג האוויר נוטה להיות הרבה יותר יציב. בשורה התחתונה - שתי המדינות קרות מאוד, כל אחת בדרכה (פינלנד בגלל הטמפרטורות, איסלנד בגלל הרוח) ומחייבות לבוש מתאים ומוקפד. מה שכן, אחת ההפתעות הגדולות מבחינתי היא העבודה שהנהיגה בשלג בפינלנד פשוטה יותר מנהיגה בשלג באיסלנד. הכבישים בפינלנד מתוחזקים טוב יותר, מזג האוויר היציב וחוסר הרוח הופך את החוויה לרגועה ופשוטה יותר. נהיגה בחורף באיסלנד כוללת גם שלג שנמס והופך לקרח, שמתכסה שוב בשלג, שעליו יורד גשם ועוד ועוד שיגועים שהופכים לעיתים את הכבישים לכאוס, זאת בנוסף כמובן לרוח המטורפת שהיא האתגר הגדול ביותר גם בתחום הנהיגה. אם אתם מחפשים מקום להתנסות בו בנהיגת שלג - פינלנד תהיה הבחירה הקלה יותר ללא ספק.

נופים - שונים באופן מוחלט. פינלנד מיוערת, שטוחה למדי, מלאה באגמונים וביצות ורצופה בסלע גרניט. הרים של ממש אין בה, רק הרים נמוכים ומתונים. איסלנד לעומת זאת היא אי געשי, עם נופים דינאמיים ומגוונים במיוחד שכוללים הרים, הרי געש, פעילות גיאותרמית, קרחונים, פיורדים, חופים, אגמים, צוקים, מכתשים, מפלים ומה לא. אין ספק שהנופים באיסלנד מעניינים ומיוחדים בהרבה מהנופים החדגוניים של פינלנד (זאת לא חוכמה, איסלנד היא אחת המדינות עם הנופים הכי ייחודיים בעולם) - לכן אם זה מה שאתם מחפשים, איסלנד היא המדינה בשבילכם. עם זאת, הנופים המושלגים של פינלנד הם "חורף קלאסי" - והם יפים וקסומים. לא בהכרח חייבים לעשות road trip ארוך כמו שאני עשיתי אם המטרה שלכם היא לראות נופים, כי גם אם תתמקמו באזור אחד בלפלנד תוכלו "למצות" את מגוון הנופים הפיני. ובכל זאת חשוב לי לציין שגם הנופים הלא מגוונים של פינלנד הם לא לחלוטין סטטיים או משעממים; מזג אוויר, ותאורה הם גורמים שיכולים לנופים להשתנות. יער מושלג במזג אוויר בהיר הוא לא אותו דבר כמו במזג אוויר ערפילי, והוא לא באותו צבע בשקיעה כמו באמצע היום. כדאי לקחת את זה בחשבון, לא בהכרח במקומות אליהם מגיעים, אלא בעונות ובשעות שמטיילים.

אטרקציות - אם אני מתייחס ל"מה שמקובל" - רוב המטיילים שנוסעים לפינלנד בחורף (כשהכוונה בעיקר ללפלנד) ממלאים את הטיול שלכם באטרקציות שונות. באיסלנד לעומת זאת האטרקציות הן רק תוספת לטיול ולא העיקר (כי כאמור, איסלנד היא בעיקר מדינה של נופים). עם זאת יש הרבה אטרקציות שניתן לעשות בחורף גם בפינלנד וגם באיסלנד - בעיקר אופנועי שלג וכל מה שקשור לסקי. בלפלנד יש מבחר גדול אטרקציות יותר ייחודיות ומותאמות למקום - מזחלות האסקי, מזחלות איילים, ציפה בים קפוא, שיט על שוברת קרח, דייג קרח ועוד... (אגב, מזחלות האסקי ניתן לעשות גם באיסלנד, אבל רק באזור מסויים וזה מאוד תלוי בתנאי השלג). גם באיסלנד יש אטרקציות חורף שייחודיות לה - למשל ביקור במערות קרח, טיפוס על קרחונים ושיט לצפייה בלוויתנים.

בפינלנד כמעט כל סוג אטרקציה ניתן לעשות במקומות שונים ברחבי המדינה (בעיקר בלפלנד אבל לא רק), ויש הרבה יותר אפשרויות ומבחר (לדוגמא אופנועי שלג ניתן לעשות עם עשרות מפעילים במקומות שונים, בדרגות שונות, פרקי זמן שונים, טווח גילאים שונה וכו'). בעוד באיסלנד לרוב המבחר מצומצם יותר, עם פחות מפעילים ופחות לוקיישנים (לדוגמא, יש סביב 6 מקומות באיסלנד לעשות אופנועי שלג, בעיקר על הקרחונים). זו חלק מהסיבה שהאטרקציות באיסלנד יקרות יותר, בעוד בפינלנד יש יותר תחרות.

בכל מקרה, אני מציע לא לעשות אף אטרקציה בשום מקום "כי צריך" או "כי כולם עושים", אלא רק מה שבאמת מדבר אליכם.

אופי הטיול - כפי שכבר ציינתי, בפינלנד בחורף, הדבר המקובל יותר הוא להגיע ל"בסיס" מסויים, אפילו למלון אחד, ומשם לקחת אטרקציות וסיורים מובנים עם איסוף מהמלון ה"בסיסים" הפופולאריים הם רובניימי, לוי, אינארי וסריסלקה, או מלונות ורזורטים באזורים אלו. רוב המטיילים בפינלנד תופרים ככה טיול שלם, כי זה הדבר הכי קל ופשוט. חלק מהמטיילים משלבים בכל זאת יותר מיעד אחד, ואת המעבר עושים בתחבורה ציבורית שהתשתית שלה לא רעה בכלל. מטיילים מסויימים משלבים את הלסינקי ולפלנד, ואת המעבר עושים באמצעות רכבת הלילה מהלסינקי לרובניימי. חלק גם בכל זאת ישכירו רכב לפרק זמן קצר (יום יומיים לרוב) בתוך לפלנד עצמה, בעיקר כדי לעשות מסלולי הליכה ללא צורך בסיור מאורגן. גם טיולים מאורגנים מאוד פופולאריים בלפלנד, הרבה בזכות העובדה שמספקים בהם את הציוד והלבוש הנדרש. מעטים יחסית עושים Road trip בחורף כפי שאני עשיתי.

באיסלנד לעומת זאת Road trip זאת הדרך הפופולארית ביותר לטייל, אפילו בחורף. זה קשור גם לעובדה שאופי הטיול באיסלנד הוא יותר "נקודות" בהן עוצרים לראות את הנופים ואתרי הטבע, ופחות אטרקציות יום-יומיות. זה גם קשור במבנה המעגלי של איסלנד ובתשתית התחבורה הציבורית הירודה בה. מצד שני תיירות החורף בלפלנד מפותחת מאוד, זה הרי יעד שנחשב ליעד חורף, יותר תיירים מגיעים אליו בחורף, בעוד באיסלנד העונה המקובלת היא הקיץ.

אבל אני מוכרח לציין שאחרי מספר טיולים חורף באיסלנד, ואחרי שחזרי מהטיול בלפלנד, התנפצו לי כמה דעות קדומות וכמה סייגים לגבי אופי הטיול המקובל בשתי המדינות.

אפילו עם כל הניסון שצברתי באיסלנד עם טיולים בחורף, עם נהיגה בשלג ועם התמודדות עם קור - עדיין היו לי חששות מסויימים לפני הנסיעה העצמאית לפינלנד (ובעיקר ללפלנד). הטמפרטורות בפינלנד זה משהו שלא חוויתי לפני, ולא הייתי בטוח איך זה מרגיש להיות בחוץ במינוס 20 ואיזה ציוד נדרש לטמפרטורות קיצוניות כאלה. גם הידיעה שכמות השלג בפינלנד היא גדולה יותר גרמו לי לתהות האם הניסיון שלי בנהיגה בשלג רלוונטי למה שאחווה בפינלנד.

בפועל, גיליתי שהנהיגה בפינלנד קלה ופשוטה הרבה יותר מבאיסלנד (קראו את סעיף מזג האוויר). לגבי הקור בלפלנד, הוא אכן היה סוג של אתגר (גם נפלתי על חורף קר במיוחד), אבל ממש לא משהו שלא הצלחתי להתמודד איתו - עם לבוש חם ואיכותי, עם הרבה תנועה ולעיתים גם שקיות חימום ברגליים ובכיסים. אני בהחלט יכול להגיד שהקור היה נסבל, ובמקרים קיצוניים (של מתחת ל 25 מעלות מתחת לאפס), פשוט נמנעים מהסתובבות. בד"כ מזג האוויר בפינלנד, ללא הרוח והסופות, דווקא הרבה יותר קל ומאפשר מאשר מזג האוויר המשוגע של איסלנד בחורף, והאמת ששלג וקור זה קל יותר להתמודדות מאשר גשם, ברד ורוחות. זה בהחלט מעלה תהיות לגבי האוטומטיזם שבו אנשים בוחרים כיצד לטייל באיסלנד ופינלנד, כשבמקרים מסויימים אולי דווקא הבחירות ההפוכות יתאימו לכם יותר:

במקום אוטומטית לקחת רכב באיסלנד בחורף, אם אתם מגיעים לתקופה קצרה יותר, אפשר גם להימנע מנהיגה עצמאית בחורף , להתמקם ברייקיאוויק ולקחת סיורים מאורגנים שכוללים אטרקציות, בדרום ומערב איסלנד. דבר דומה אפשר לעשות גם אם מתמקמים באקוריירי בצפון איסלנד.במקום בהכרח ללכת על טיולים מאורגן או טיול מבסיס אחד כפי שמקובל בלפלנד, אפשר גם לשקול טיולים ארוכים יותר ברכב, לצאת מהגבולות המוכרים והמקובלים, לצאת גם מלפלנד, ואולי לא להצמד רק לאטרקציות אלא להנות יותר מהטבע, מהשקט, מהכיף שבנסיעה במרחבים במדינה מושלגת...

אני כמובן לא אומר שזה בהכרח נכון ללכת נגד מה שמקובל. בסוף יש סיבה לכך שאופי הטיול המקובל בפינלנד הוא כפי שהוא וסגנון הטיול המקובל באיסלנד הוא כפי שהוא. למשל אם אתם מתכוונים להקיף את כביש הטבעת באיסלנד, כנראה שבכל זאת טיול ברכב הוא כמעט חובה... או אם אתם לא צריכים בהכרח לנסוע במרחבים בפינלנד שבה כאמור הנוף יחסית חדגוני, אז התמקמות בבסיס אחד תהיה מאוד נוחה בשבילכם. הדבר היחיד שחשוב לי להעביר זה שתבחרו את הדברים בהתאם לאופי והרצונות שלכם, ואל תחששו מאלטרנטיבות לשיטה "הנכונה" לטייל.

אני למשל בחרתי לטייל בפינלנד באופן שבו טיילתי כי אני פחות מתחבר לאטרקציות, כי אני לא אוהב לצאת לסיורים מאורגנים בשעות קבועות עם אנשים זרים, לא אוהב להיות תלוי באחרים, ומצד שני מאוד אוהב לנסוע במדינות אחרות ונהנה מהדרך לא פחות מהיעד. בחרו את הטיול שמתאים לכם. מה שלא תבחרו - גם בפינלנד וגם באיסלנד - יהיה מוצלח, כי מדובר בשתי מדינות מדהימות. אבל אם תהיתם, בשבילי איסלנד עדיין מספר אחת.